חדשות הארץכלכלהמבזקים

המדריך למעביד: העסקת בני נוער בחופשת הקיץ 2018

לקראת יציאת בני הנוער לחופשת הקיץ, עו"ד סיגל סודאי, מנהלת האגף ליחסי עבודה של איגוד לשכות המסחר מציגה את עיקרי הכללים לעניין העסקתם החוקית:

1. גיל העסקה

אסור להעסיק בני נוער מתחת לגיל 14. נער שמלאו לו 14 וטרם מלאו לו 15 ניתן להעסיק רק בחופשות רשמיות מלימודים ורק בעבודות קלות שאין בהן כדי להזיק לבריאותו ולהתפתחותו. לדוגמה: עבודה עם מכונות גזירה וחיתוך כבדות, ייצור ועיבוד חומרים המתלקחים במהירות, עבודה במקומות שהטמפרטורה בהם אינה בין 40-4 מעלות, עבודה עם חומרים כימיים מסוכנים.
במהלך שנת הלימודים מותר להעסיק בני נוער מגיל 15 ומעלה, ובלבד שלא חל עליהם חוק לימוד חובה.

• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן

2. מסמכים ואישורים

הצגת תעודת זהות – בהתאם לתיקון 18 לחוק, מחודש אפריל 2016, מעסיק רשאי להעסיק נער רק אם הציג תעודת זהות שלו או תעודת זהות של הוריו, הכוללת את פרטיו. על המעסיק לשמור העתק של תעודת הזהות במשך כל תקופת ההעסקה ועד שנה לאחר מתום ההעסקה. בתום התקופה על המעסיק לבער את העתק תעודת הזהות.
אישור רפואי – חל איסור להעסיק נער, אלא אם כן נבדק בדיקה רפואית, ורופא המשפחה שבדק אותו נתן אישור רפואי להעסקתו. על המעסיק לשמור את האישור הרפואי או העתקו במשך כל תקופת ההעסקה ועד שנה לאחר תום ההעסקה. בתום התקופה יבער המעסיק את האישור .

קרדיט: pixabay

3. מסירת הודעה לעובד

על פי חוק הודעה לעובד, חלה חובה על המעסיק למסור לבני הנוער הבאים לעבוד למשך 30 ימים לפחות, תוך 7 ימי עבודה, טופס הקבוע בתקנות שבו מפורטים, בין היתר, הפרטים הבאים: זהות המעסיק והעובד, תאריך תחילת העבודה ומשך התקופה, עיקרי התפקיד של העובד, פרטי שמו ותפקידו של הממונה הישיר של העובד, גובה השכר לשעה של העובד, אורכו של יום העבודה ושל שבוע העבודה וכן פרטים נוספים שלדעת המעסיק יוכלו לסייע לו ולעובד לדעת טוב יותר מה מצופה מהעובד במהלך תקופת עבודתו. מטרת חוק הודעה לעובד הינה להבהיר את מסגרת העבודה ואת הזכויות והחובות שלו.

4. שעות עבודה

• מותר להעסיק לכל היותר 8 שעות ביום ולא יותר מ-40 שעות שבועיות.
• בני 16 ומעלה – מותר להעסיק עד 9 שעות ביום ולא יותר מ-40 שעות שבועיות.

5. שעות נוספות

חל איסור להעסיק בני נוער בשעות נוספות

6. מנוחה שבועית

חל איסור להעסיק בני נוער ב"מנוחה השבועית" שהיא פרק זמן של 36 שעות רצופות לפחות בין שבוע עבודה אחד למשנהו. ליהודי יום המנוחה השבועי הינו יום שבת וללא יהודי: שישי, שבת או ראשון לפי בחירת העובד. איסור זה הוא מוחלט ואין אפשרות לקבל היתר להעסקת נוער במנוחה השבועית. (בכפוף לנוהל נקיטת הליכים).

קרדיט: pixabay

7. הפסקות

לאחר 6 שעות עבודה חובה לתת הפסקה של 45 דקות, מתוכן לפחות חצי שעה רצופה. ההפסקה ככלל היא על חשבון העובד, אלא אם כן שהות העובד במקום העבודה בזמן ההפסקה נדרשה על ידי המעסיק.

8. עבודת לילה

החוק קובע כי בין השעות 20.00 בערב ל- 08.00 בבוקר אין להעסיק בני נוער שגילם מתחת ל- 16.
בחופשות לימודים רשמיות ניתן להעסיק בני נוער מגיל 16 עד 18 עד השעה 24:00. אם ההעסקה הסתיימה לאחר 23:00 על המעסיק לדאוג להסעת הנערים הביתה.
במהלך תקופת הלימודים, ניתן להעסיק בני נוער שגילם הוא 16 עד 18 עד השעה 22.00 או 23:00 במקומות עבודה העובדים במשמרות ושקיבלו היתר לכך.

קרדיט: pixabay

9. רישום שעות העבודה

על מעסיק חלה חובה לערוך רישום מדויק של שעות העבודה של בני הנוער, ואם רישום זה נעשה באמצעי שאינו מכאני או אלקטרוני (שעון) יש לאשר את רישום שעות העבודה בסיומו של כל יום עבודה בחתימה משותפת של הנער והמעסיק.

10. נסיעות לעבודה

בנוסף למשכורת, ישולמו הוצאות הנסיעה מהמגורים אל מקום העבודה ובחזרה (עד 22.60 ₪ ליום עבודה).

11. "תקופת התלמדות" או "תקופת ניסיון"

כל תקופת העסקתו של הנער, מחייבת תשלום שכר בעד העבודה, לרבות תקופת "התלמדות" או תקופת "ניסיון". יש לשלם שכר עבור כל שעת עבודה החל מן השעה הראשונה.

12. תשלום עבור ימי הכנה וישיבות עבודה

על כל שעה של "יום הכנה" או "השתלמות" או "ישיבת עבודה" צריך לשלם.

קרדיט: pixabay

13. הטלת קנסות ועונשים

אין להטיל על בני הנוער העובדים קנסות או עונשים, כל ניכוי מהשכר, בגין "קנסות" "נזקים" וכיוצא באלה אסור, כל עוד לא הותר על פי החוק.

14. הפקדה לקופות גמל

צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, קובע כי חובת ההפקדה כאמור בצו לא תחול על עובדים שטרם הגיעו לגיל הזכאות – גיל 21 לגבר וגיל 20 לאישה. עם זאת, יש לוודא אם במקום העבודה הספציפי חל הסדר פנסיוני מכוח הסכם קיבוצי/צו הרחבה ענפי אחר, שאיננו צו ההרחבה לפנסיה חובה במשק כאמור ולפיו אין מגבלת גיל להפקדה לגמל . במקרה כזה תחול חובת הפקדה לגמל גם לנוער.

15. ביטוח לאומי

נער עובד פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות, ולפיכך אין ניכוי משכר העובד. עם זאת, תשלום דמי ביטוח לאומי חל על המעסיק בלבד. המעסיק חייב בתשלום דמי ביטוח בשיעור מופחת משכרו של הנער החל ממשכורת ינואר 2018 כדלקמן:

עד שכר של 5,944 ₪ – 0.38%
משכר של 5,944 ₪ עד שכר של 43,370 ₪ – 2.02%.

16. מס הכנסה

ההכנסה של בני נוער חייבת במס הכנסה. נער שבשנת המס מלאו לו 16 או 17 (לא בשנה שמלאו לו 18), זכאי לנקודת זיכוי לנער בנוסף לנקודות הזיכוי הרגילות. כלומר, נער בגיל כאמור לעיל, זכאי ל- 3.25 נקודות זיכוי, ונערה ל- 3.75 נקודות זיכוי.

17. עונשים בחוק

המעסיק נער בניגוד להוראות החוק דינו מאסר או קנס כמפורט להלן:
• העסקה מתחת לגיל המותר עפ"י החוק – מאסר עד שנה או קנס מרבי בסך 43,800 ₪ .
• העסקה ללא אישור רפואי/העסקה, שלא בהתאם לשעות העבודה המותרות / אי מתן הפסקות : מאסר עד 6 חודשים או קנס מרבי בסך 29,200 ₪ .
• העסקה ללא הוצאת פנקס עבודה לנער- קנס מרבי בסך 14,400 ₪.
• ניתן להטיל קנסות מינהליים הנעים בין 1,500 ₪ עד 5,000 ₪ לכל עבירה, לפי העניין, על פי תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עבודת נוער), התשנ"ד-1994.
• מיום 19.6.2012 חלים לעניין הוראות חוק עבודת נוער גם החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה המאפשר הטלת עיצומים כספיים של מעסיקים.

 

קרדיט: pixabay

19. הגברת האכיפה

בנוסף לעונשים הקבועים בחוק עבודת נוער כאמור לעיל, החוק להגברת האכיפה מונה שורה של הפרות חוק עבודת נוער שבגינן יוטל עיצום כספי ב- 3 דרגות, תלוי בחומרת ההפרה, החל מגובה של 5,050 ₪ ועד לגובה של 35,380 ₪.

שכר מינימום לנוער*

שכר מינימום לנוער המעוגן בחוק נכון לחודש יוני 2018 הינו:
שכר המינימום לשעה לנוער מחושב לפי חלוקה של השכר החודשי ב-173.

* חשוב לזכור כי החזר הוצאות נסיעה לעבודה, שעות נוספות וכדומה, אינן נכללות בשכר מינימום לנוער ויש לשלמן כתוספת לשכר.
* מעסיק מחויב לשלם את שכר מינימום לנוער לפי החוק, גם אם הנער מבקש לעבוד בשכר נמוך מזה.
* אסור להעסיק בני נוער מתחת לגיל 14. נער שמלאו לו 14 וטרם מלאו לו 15 ניתן להעסיק רק בחופשות רשמיות מלימודים ורק בעבודות קלות שאין בהן כדי להזיק לבריאותו ולהתפתחותו. במהלך שנת הלימודים מותר להעסיק בני נוער מגיל 15 ומעלה, ובלבד שלא חל עליהם חוק לימוד חובה.

הערה: סקירה זו אינה באה במקום הוראות החוק ותקנותיו, ואינה מחליפה יעוץ משפטי בכל מקרה ומקרה לגופו.

נכתב ע"י: עו"ד סיגל סודאי, מנהלת האגף ליחסי עבודה של איגוד לשכות המסחר

 

Back to top button