דוד לוי זכה בפרס ישראל על מפעל חיים בתחום החברה וקהילה

שר החינוך, נפתלי בנט, הודיע הערב (חמישי) על זכייתו של ח”כ לשעבר ושר החוץ, דוד לוי, בפרס ישראל למפעל חיים בתחום חברה וקהילה, וברך אותו על זכייתו.

ועדת הפרס התכנסה בראשותה של השופטת בדימוס שרה פריש – יו”ר הוועדה, כשלצדה החברים – הגב’ איריס ראור-ברץ, מר דוד בארי, מר אבי בלשניקוב והאלוף במילואים רון טל.

בנימוקיה ציינה הועדה כי “סיפורו האישי של דוד לוי, הוא סיפורו של נער שעלה ארצה מרבאט שבמרוקו, אל המעברה ועיריית הפיתוח, ומנקודת שפל זו זינק אל ליבת העשייה הציבורית והחברתית וממחוללי כור ההיתוך של החברה הישראלית. דוד לוי הוא לוחם חברתי של השכבות החלשות, מנהיג עובדים ונציג עיירות הפיתוח והפרפרייה וממקימיה.

יזם ומוביל של תכניות חברתיות ומדיניות, פעיל במאבקים למען השכבות החלשות ומנהיג מדיני. כל זאת תוך התגייסות מוחלטת ונדירה לשירות העם והמדינה.

דמותו הייחודית, דבקותו בעקרונותיו והיותו סמל חברתי הם מקור השראה לציבור ומקור להערכה. חזונו אומץ ליבו, ומאבקיו ומעשיו הטביעו חותם מובהק על החברה הישראלית.

מר דוד לוי- קורות חיים

אין ספק, שסיפורו האישי של דוד לוי הוא סיפור מופלא כשלעצמו, זהו סיפורו של נער שעלה ארצה מרבאט שבמרוקו, נזרק אל חיי הניוון והחידלון של המעברה ועיירת הפיתוח והגיע עד לפת לחם, מנקודת שפל זו זינק אל המערכת הפוליטית הישראלית ופילס את דרכו – בכושר התמדה מעורר התפעלות, בכישרון בלתי מצוי וביכולת שאינה יודעת ליאות – עד שהגיע לעמדות מפתח והשפעה על המהלכים החברתיים ועל מערכות החוץ והביטחון של המדינה.

דוד לוי נולד ב-1937 בעיר רבאט שבמרוקו. בן למשפחה ברוכת ילדים, שעלתה ארצה בשנת 1957 והשתקעה במעברה בעיירה בית שאן, בעמק הירדן. בעיירה זו הקים דוד לוי את ביתו עם רעייתו רחל ו-12 ילדיהם, ובה הוא מתגורר עד עצם היום הזה.

בשנותיו הראשונות בארץ עבד כפועל חקלאי ולאחר מכן כפועל בניין וטפסן. הוא חווה תקופות של אבטלה ומצוקה קשות. במהרה התגלה כבעל כושר מנהיגות וראה בפעילות הפוליטית מנוף להשפעה ודרך לחולל שינויים חברתיים במדינה. בשנות השישים החל להיות פעיל בתנועת החרות ובסיעת תכלת לבן בהסתדרות. בבחירות למועצת בית שאן הוא נבחר למועצה מטעם רשימת גח”ל, ומונה לסגן ראש המועצה המקומית. בתפקידיו הציבוריים במשך השנים נחשב לדוברה האותנטי של האוכלוסייה קשת היום ופעל ללא לאות לקידומה. דוד לוי התבלט כמנהיג חברתי-לאומי, נבחר לתפקידים ציבוריים ובגיל צעיר מאוד ליו”ר הליכוד בהסתדרות. בשנים מאוחרות יותר יוחד כמדינאי בכיר.

כיום בגיל 80 הוא מוותיקי המדינאים בארץ, במשך יותר מארבעים שנות פעילותו הציבורית, מאז שנות השישים בהם היה פעיל חברתי של השכבות החלשות בתנועת החירות ועד לתפקידיו הרשמיים בממשלות ישראל, אפיינו את דוד לוי יושר מוחלט ונאמנות ללא סייג לאמונתו ולהשקפת עולמו. חזונו, אומץ לבו, מאבקיו ומעשיו הטביעו חותם מובהק על החברה הישראלית. הוא זה שהוביל ויישם רפורמה בקליטת העליה, קיצור דרך בקבלת המשכנתאות, חיסול שרידי המעברות, פרויקט “שיקום שכונות”, תוכנית “בנה-ביתך”, חיזוק עיירות הפיתוח, הקמת 230 יישובים, ביצור ירושלים בבניה ובפיתוח, שיקום הרובע היהודי בירושלים, הפיכת ירושלים לעיר היהודית הגדולה בישראל, ביצור מעמדה הבינלאומי של ישראל, קשירת יחסים דיפלומטיים עם 34 מדינות בעולם, ביטול החלטה המשווה את הציונות לגזענות באו”ם ועוד. רבים מן הנושאים שעליהם נאבק בעוז כחלוץ לפני המחנה הפכו במרוצת השנים לנחלת הכלל. מאחוריו כ-40 שנות עשייה אדירות הראויות לציון למען החברה והמדינה, בהן כ-37 שנה כחבר כנסת וכעשרים שנה כחבר ממשלה וסגן ראש הממשלה.

נקודות ציון בפעילותו

  • מאז אמצע שנות השישים ובמשך שנים – יו”ר הליכוד בהסתדרות.
  • משנת 1969 – חבר כנסת במשך 37 שנים רצופות.
  • בשנים 1981-1977 – שר לקליטת עליה.
  • בשנים 1990-1979 – סגן ראש הממשלה ושר הבינוי והשיכון.
  • בשנים 1992-1990 – סגן ראש הממשלה ושר החוץ.
  • בשנים 1998-1996 – סגן ראש הממשלה ושר החוץ.
  • בשנים 2000-1999 – סגן ראש הממשלה ושר החוץ.

בשנות חברותו בממשלה כיהן דוד לוי,בין היתר, בועדות:

  • חבר בקבינט המדיני ביטחוני.
  • חבר בוועדת החוץ והביטחון
  • יו”ר ועדת שרים לחברה ורווחה.
  • חבר ועדת שרים לכלכלה.
  • חבר בוועדת חקירה פרלמנטרית בנושא הפערים החברתיים בישראל
  • חבר בועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק
  • חבר בוועדת חקירה פרלמנטרית לאירועים שהתרחשו בעמונה.

מנהיג לאומי חברתי

דוד לוי נחשב לדוברה האותנטי של האוכלוסייה קשת היום ופעל ללא לאות לקידומה. קשת עשייתו והיקפה הביאה למפנה משמעותי בתחומי החברה וההתיישבות. ראוי לזקוף לזכות דוד לוי מסכת עשייה בתחומים חברתיים לאומיים מרכזיים, אשר כל אחד ואחד מהם ראוי להיחשב כ”מפעל חיים” בפני עצמו.

שר לקליטת העלייה: 1981-1977

ניסיון אישי כעולה

דוד לוי הביא עימו למשרד קליטת העלייה את ניסיונו האישי כעולה חדש בשנות החמישים. הוא חווה מבשרו את תלאות הקליטה, שלא כולן היו מחויבות המציאות. חלק מן המצוקות הללו נבעו מתכנון קליטה לקוי, מעומס בירוקרטי ולעיתים היו כרוכים בביטויי פטרונות או ניכור של החברה הקולטת. דוד לוי היא נחוש לתקן עיוותים ולשפר הליכים בתחום הדיור לעולים, בהשמה לתעסוקה ובשיפור האווירה החברתית בקליטת העלייה.

רפורמה במשכנתאות

הרפורמה הראשונה שביצע דוד לוי היתה במסירת המשכנתאות לעולים החדשים. תהליך שהתמשך חודשים רצופים קוצר ל-48 שעות בלבד – ע”י הוצאת הביצוע מן המסלול הפקידותי המסורבל והעברתו לידי הבנקים. נתיב הייסורים הבירוקרטי הפך לדרך סלולה והיה בשעתו מפנה דרמטי בקליטת העלייה.

מרכז למדענים עולים

דוד לוי הקים מרכז מיוחד למדענים עולים, מכוני מחקר, אולפנים והוסטלים.

קליטה חברתית

במקביל יצר דוד לוי מסגרות מקיפות לקליטה חברתית של העולים. היה בהן שילוב ואיזון בין סיוע ממלכתי לבין נכונות של מאות מתנדבים מבין הוותיקים לסייע בקליטה. כן גייס משאבים מיוחדים לטיפוחם וקידומם של אומנים עולים.

שר הבינוי והשיכון : 1990-1979

דוד לוי כיהן כסגן ראש הממשלה ושר הבינוי והשיכון במשך כל העשור של שנות השמונים. בשנתיים הראשונות המשיך לכהן במקביל כשר קליטת העלייה. בעשור שנים אלה חולל דוד לוי רפורמה מרחיקת לכת בפעילות המשרד שחוללה תמורה משמעותית בתחום הדיור הציבורי, בחיזוקן ובטיפוחן של עיירת הפיתוח, בפרויקט שיקום השכונות, בתנופת ההתיישבות בכל רחבי הארץ ובהכפלת אוכלוסייתה היהודית של ירושלים.

מחסור חמור בדיור

עם כניסתו לתפקיד מצא דוד לוי תבערה חברתית על רקע מצוקת הדיור. המחסור בקורת גג היה חריף והביא לתסיסה חברתית בכל רחבי הארץ. היתה זו תוצאה של תפיסה כלכלית, שרווחה בשנים קודמות שעל פיה יש להניח ל”כוחות השוק” לספק את ההיצע והביקוש לדיור. הבנייה הציבורית באותן השנים לא היתה בהיקפים שענו על צרכי האוכלוסייה ומצוקת הדיור גברה והלכה.

התמודדות ופתרון

דוד לוי התמודד עם הנושא בגיבוש תוכנית אותה הציג בפני הממשלה והכנסת. ביסוד התוכנית עמדו שני מסלולים:

  1. הגדלה מסיבית בהיקף הבנייה הציבורית ובעקבותיה העמדת דיור בשכירות לאוכלוסייה החלשה (פתרונות סוציאליים).
  2. גיבוש תוכנית סיוע פרוגרסיבית שאפשרה לזכאי הדיור לרכוש דירותיהם ואף תרמה להנעת גלגלי הבנייה. תוכנית הסיוע הושתתה על העיקרון על פיו רמת הסיוע גדלה ביחס הולם למצבם הכלכלי של הזכאים לדיור.

רפורמה חברתית

במכלול עשייתו כשר הבינוי והשיכון חולל דוד לוי רפורמה חברתית עצומה. בתוך שנים ספורות, נפתר כליל המחסור בדיור לזוגות צעירים ונעלמה תופעת הצפיפות הקשה בדיור. אותן שנים חוסלו גם שרידי המעברות שהוקמו בשנות החמישים והיו ממוקמות בכמה מן הערים הגדולות. חלקה של הבנייה הציבורית גדל מאוד, בכל אחת מן השנים שלאחר מכן ובעיית המחסור בדיור ירדה מסדר היום הציבורי.

תכנית “בנה-ביתך”

בשנות השמונים יזם וביצע דוד לוי בהיקף רחב את תוכנית “בנה-ביתך”. במסגרת זו הוקצו מגרשים זולים בעיירות הפיתוח לצורך בנייה עצמית של בתים צמודי קרקע, שנבנו גם הם בסיוע משרד הבינוי והשיכון. בנייה זו שינתה את נופן של עיירות הפיתוח ואף חיזקה מאוד את הרכב אוכלוסייתן, בהפנותה אליה גם אוכלוסייה מבוססת צעירה ממרכז הארץ. התוכנית תרמה לאדריכלות מגוונת בכל רחבי הארץ ששיפרה מאוד את חזות היישובים במדינה.

שיקום השכונות

במקביל לטיפול במצוקת הדיור בחתך הארצי, ביצע דוד לוי את התוכנית השאפתנית רבת ההיקף הידועה בכינויה “שיקום השכונות”. היה זה המבצע החברתי הגדול ביותר מאז קום המדינה, אותו הגה ועליו הכריז רוה”מ מנחם בגין, עם עלייתו לשלטון וביצועה נמסר בידי דוד לוי כשר הבינוי והשיכון.

הפרויקט בוצע בכל העשור של שנות השמונים. הוא הקיף 94 שכונות וערי פיתוח, בהן 800,000 תושבים – למעלה מ-20 אחוזים מתושבי מדינת ישראל, באותה התקופה. הפרויקט כלל הקמת מוסדות חינוך וחברה, מתקני ספורט, חוגי העשרה, טיפול במבוגרים – כל זאת בצד שיקום פיזי של הבתים וחזות השכונות. הוא הצמיח מנהיגות מקומית, בדרך של שיתוף נציגי השכונות בתכנון ובביצוע. פרויקט שותפות זו, הניבה פירותיה בקרב אוכלוסיית אנשים צעירים שמצאו אפיק חיובי ונטלו אחריות בעיצוב גורלם וסביבתם. פרויקט זה היווה מפנה משמעותי באיכות החיים בשכונות ובערי הפיתוח.

סולידריות של העם היהודי

תוכנית השיקום, בהיקף כספי ענק, מומנה חלק כחלק ע”י ממשלת ישראל ויהדות התפוצה. היא ביטאה בכך את הסולידריות של התפוצה היהודית עם מדינת ישראל. היא העמידה בפני יהודי התפוצה יעדים קונקרטיים לבטא באמצעותם את שותפתה עם ישראל בקליטת העלייה ההמונית ובחיזוק החוליות החלשות בחברה.

התיישבות

כשר הבינוי והשיכון חולל דוד לוי, בעשור שנים, את תנופת ההתיישבות הגדולה ביותר מאז קום המדינה. מעטים בלבד מודעים להיקף הבנייה המדהים הזה – הוקמו 230 יישובים חדשים ששינו את נוף הארץ, בכללם- כ-60 יישובים בגליל, 50 יישובים בנגב ובשפלה ו-120 יישובים בגולן, ביהודה, בשומרון ובחבל עזה. להיקף התיישבות בסדר גודל כזה בעשור אחד לא היה כמעט תקדים (עד שנת 1980 במשך למעלה ממאה שנות התיישבות, נוסדו בישראל כ-800 יישובים. בעשור של 1990-1980 התווספו אליהם, כאמור, 230 יישובים חדשים).

ביצור ירושלים

כשר הבינוי והשיכון דוד לוי פעל להגשמת חזונו להגדלתה ולביצורה של ירושלים. בעשור של שנות השמונים הוכפלה אוכלוסייתה היהודית של ירושלים רבתי, בהיקף בנייה ללא תקדים, בעיר עצמה ובסביבותיה. הוקמו שש שכונות חדשות – כל אחת מהן בת רבבות תושבים והורחבה בנייתן של שכונות קיימות. נבנו חמש ערים מסביב לירושלים ושוקם הרובע היהודי בתוך חומות ירושלים, שנהרס כליל ב-19 שנות השלטון הירדני. בעשור שנות בנייה דינאמית הפכה בירת ישראל לא רק לעיר הגדולה בארץ (קודם לכן היתה השלישית בגודלה) אלא גם במספר היהודים המתגוררים בה.

שר החוץ -1992-1990, 1998-1966, 2000-1999

דוד לוי כיהן כשר החוץ בשלוש כהונות, בשנים 1992-1990, 1998-1996, 2000-1999. תקופת כהונתו אופיינה בהישגים מדיניים רבי משמעות. בשנים אלו נפתחו מהלכי השלום בועידת מדריד ובוצר מעמדה הבינלאומי של ישראל.

תנופה מדינית

כהונתו הראשונה של דוד לוי כשר החוץ אופיינה בתנופה מדינית ודיפלומטית חובקת עולם ובה כוננה ישראל יחסים דיפלומטיים עם 34 מדינות בעולם. חלק מן המדינות חידשו יחסים שנותקו בעבר, בעקבות המלחמות בשנת 1967 ובשנת 1973, אך רובן הקימו יחסים דיפלומטיים עם ישראל לראשונה. חידוש וכינון היחסים הדיפלומטיים כלל את סין, הודו, רוסיה, הרפובליקות המוסלמיות של בריה”מ לשעבר וניגריה – בהן למעלה ממחצית אוכלוסיות העולם. לשר החוץ דוד לוי היה מעמד מוביל ומכריע בהתפתחויות החיוביות הללו.

פתיחת תהליך השלום

בפעילותו לפתיחת תהליך של מו”מ לשלום דוד לוי פעל ליישום קווי היסוד של הממשלה, שהעמידה חתירתה לשלום בראש העדפותיה. דוד לוי היה נחוש לממש את הסיכוי לפתיחת עידן חדש ביחסינו עם שכנינו הערביים במשא ומתן פנים אל פנים וללא תנאים מוקדמים. הוא זכה לשיתוף פעולה מלא עם מחלקת המדינה בארה”ב ולתמיכת משרדי החוץ של רוסיה, מדינות אירופה, יפן וסין.

במשך שנים רבות, דחו הערבים את כל הצעותיה של ישראל לשאת ולתת עימה על הסדרי השלום ומאוחר יותר התנו אפשרות כזו בהתחייבות מוקדמת של ישראל לסגת מכל השטחים שהיא מחזיקה בעקבות מלחמת ששת הימים. תנאי נוסף של הערבים היה כי מו”מ כזה ייעשה אך ורק במסגרת ועידה בינלאומית, בראשות המעצמות הגדולות, שתשמש, למעשה, בתפקיד בורר בינלאומי בסכסוך. ישראל דחתה שני תנאים אלה, בתקיפות, אך במשך שנים לא מצאה תמיכה איתנה בעמדתה זו בקרב מנהיגות העולם. מלחמת המפרץ חוללה תפנית חדה בתפיסה המסורתית הזו ושינתה אבחנתן של מדינות העולם החשובות, לגבי שורשי הסכסוך במזרח התיכון.

ועידת מדריד

ועידת השלום כונסה בספטמבר 1991, במדריד. היה זה צעד ראשון בתהליך השלום והפעם הראשונה בה ישבו נציגי ירדן, סוריה, לבנון והפלשתינאים לשיחות פנים אל פנים, וללא תנאים מוקדמים עם נציגי ישראל – בניסיון להגיע להסדרים בילטרליים שיסתכמו בהסכמי שלום.

ועידת מוסקבה

בעקבות מדריד כונס, בינואר 1992, במוסקבה כנס היסוד לשיחות המולטילטרליות. בכנס זה השתתפו נציגיהן של מדינות ערביות רבות, והוא נועד לבחון אפשרויות לשת”פ כלכלי בין ישראל לבין המדינות הערביות, כצעד בונה אמון ומקדם את תהליך השלום. הועידות הכלכליות שכונסו בשנים מאוחרות יותר, וכן הועדות המוליטליטריות השונות הפעולות מאז – הן פירותיה של ועידת מוסקבה.

פירות מדיניים

הפעילות המדינית הענפה בשלוש כהונותיו של דוד לוי כשר החוץ, ביצרה את מעמדה של ישראל והביאה בעקבותיה תוצאות חיוביות בתחומי שיתוף הפעולה הכלכלי, המדעי, הטכנולוגי והתרבותי עם מדינות רבות בעולם:

  • ישראל נתקבלה במעמד מיוחד לאיחוד האירופי, על כל היתרונות הכלכליים, מדעים ומדיניים הכרוכים בכך.
  • ישראל קיבלה מעמד מועדף בבנק האירופי לפיתוח. במקביל זכתה ישראל להיכלל במסגרת המחקר והפיתוח האירופי.
  • ישראל התקבלה לראשונה, לגוף האירופי באומות המאוחדות.
  • עוד קודם לכך ביטלה עצרת האו”ם את ההחלטה המשווה ציונות לגזענות.
  • חוזקו והתרחבו קשרי ישראל עם מדינות רבות, בהן יפן, סין, הודו, קנדה, רוסיה, הוותיקן וכל מדינות מזרח אירופה לרבות הרפובליקות המוסלמיות של בריה”מ לשעבר.
  • קשרים מיוחדים וחשובים פותחו עם שכנתנו תורכיה, בתחומי הסחר, הביטחון והפיתוח הטכנולוגי.

לסיכום

מפעל חייו של דוד לוי – כלוחם חברתי של השכבות החלשות, כמנהיג עובדים, כחבר כנסת במשך 37 שנים, כשר בכיר וסגן ראש הממשלה בממשלות ישראל במשך כעשרים שנה, כיוזם וכמוביל של תוכניות חברתיות ומדיניות, כפעיל במאבקים למען השכבות החלשות, כמנהיג מדיני – הוא התגייסות מוחלטת ונדירה לשירות העם והמדינה. דמותו הייחודית, דבקותו בעקרונותיו ונכונותו לשלם על כך מחיר הם מקור השראה לציבור ומקור להערכה גם של מי שחולקים על עמדותיו ועל דרכו. חזונו, אומץ לבו, מאבקיו ומעשיו הטביעו חותם מובהק על החברה הישראלית.

על כל אלה ממליץ אני על מר דוד לוי כראוי לקבל את פרס ישראל לשנת תשע”ח בתחום של מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.


מעוניינים לכתוב אצלנו או לנהל טור משלכם? לחצו כאן ושלחו לנו הודעה





לחצו כאן להוספת תגובה לכתבה

מעוניינים לכתוב אצלנו או לנהל טור משלכם? לחצו כאן ושלחו לנו הודעה








0 0 vote
דרגו את הכתבה
הרשמה לעדכונים
הודע על
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
View all comments


0
Would love your thoughts, please comment.x
()
x

להוספת נגן תחנות הרדיו לאתרך הדבק קוד זה


למעבר לערוץ החירום -לחצו כאן

פתיחת הנגן בחלון נפרד

אתם מוזמנים לשלוח לנו מידע חדשותי וליצור איתנו קשר בכל נושא ועניין.


* יש לציין כי אמינות הדיווח תיבדק ותפורסם באתר ע"פ שיקול דעתו של עורך אתר החדשות.
* נדגיש כי בצירוף תמונה אנו מסירים כל אחריות בגין הפרת זכויות יוצרים ואחריות זו תהיה מוטלת על השולח. שליחת תמונה ללא קרדיט צילום לא תפורסם באתר. אם אין ברצונכם לציין קרדיט אנא כתבו "ללא קרדיט".

לשליחת תמונות נוספות בוואטסאפ

תודה רבה וגלישה נעימה
צוות חדשות MivzakLive