מבזקיםפוליטי / מדיני

נשיא המדינה נשא דברים הערב במושב הפתיחה של ועידת מקור ראשון

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, נשא דברים הערב (שני) בפתיחת הוועידה הראשונה של העיתון "מקור ראשון" המתכנסת בתל אביב תחת הכותרת: "ישראל 2017: חושבים אחרת".

בפתח דבריו העיר הנשיא בציניות: "לפני כשבועיים התארחתי בוועידת 'הארץ' ושיבחתי אותם על הפתיחות שלהם לשיחה ועל הנכונות להקשיב גם לאנשי ימין מובהקים, הוועידה הזו היא הזדמנות לשבח אתכם, אנשי 'מקור ראשון', על הפתיחות שלכם ועל הנכונות שלכם להקשיב לאנשי שמאל מובהקים כמו הנשיא ראובן ריבלין. ככה זה חברים, בוחרים ימין ומקבלים שמאל."

נאומו של הנשיא עסק במעורבות השבט הדתי-לאומי בעשיה למען השותפות בין השבטים כולם ועל האחריות הנדרשת בעידן בו ארבעת השבטים החיים במדינה מטפחים מערכות חינוך וחיים נפרדות לגמרי.

הנשיא התייחס לחילופי האליטות בחברה הישראלית ואמר: "כאליטה מובילה, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו, מה החזון שלנו? חזון של שליטה? או חזון של שותפות באחריות?," אמר הנשיא והוסיף: "איך נתמודד למשל, עם העובדה שצבא העם הופך לצבא חצי העם? האם באמצעות שליטה בצבא, או שאולי הדרך היחידה להתמודד עם האתגר הזה היא תביעה מכל שבט לשותפות באחריות, להביא פתרונות לשולחן?"

הנשיא הדגיש כי: "כיום ברור לנו שמיצוי כוח האדם והכישרון הישראליים, בפרט מהמגזר החרדי והערבי, הוא מנוע הצמיחה המשמעותי ביותר העומד לרשות מדינת ישראל והמפריד בין מדינה מתקדמת, לבין מסלול של התרסקות כלכלית ידועה מראש. האם שליטה במוקדי הכוח במשק היא המפתח שלנו לצמיחה ולשגשוג של הכלכלה הישראלית? או שדווקא אינטגרציה של חרדים וערבים במשק, גם בעמדות מפתח, היא שתבטיח את עתידה של מדינת ישראל?"

קראו גם:  המלחמה בשריפות הפסולת הפיראטיות: השרה זנדברג סיירה בין טייבה לקלאנסווה

"יש כאלה שטוענים ש'הסדר הישראלי החדש' אותו אני מתאר, הוא פוסט ציוני," הוסיף הנשיא והמשיך: "אבל, אני שואל אתכם, האם המאמץ להבטיח את עתידה הכלכלי של מדינת ישראל הוא פוסט ציוני? האם המאמץ להבטיח את בטחונה של מדינת ישראל הוא פוסט ציוני? אני מאמין שהאתגר הציוני היום הוא לפתוח את שערי הישראליות, גם ללא ציונים. אני מאמין שמאמץ כזה לא יחליש את המפעל הציוני, אלא שאם הוא יעשה בשום שכל ודעת הוא אף יחזק את אדניה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. האם אני חושב שזאת משימה פשוטה? לא. האם היא אפשרית? כן. אפשרית והכרחית."

בהמשך דבריו התייחס הנשיא ליהדות התפוצות כ"שבט חמישי" בישראליות המשותפת ולסוגיית יחסי יהודי ישראל עם יהודי התפוצות. בחלק זה של הנאום, שיתף הנשיא את הקהל בזכרון הסטירה היחידה שחטף מאביו כל ימי חייו. כך סיפר: "אני זוכר את הפעם הראשונה והיחידה שבה אבי סטר לי. הגיעו אלינו קרובי משפחה מארצות הברית, שאלתי אותם, למה אתם לא עולים ארצה? ואז הוספתי, אתם תראו, היטלר עוד יגיע לכולכם ואז הגיעה הסטירה מאבי. הסטירה אז גרמה לי להבין שבשורש היחסים בין חלקי העם היהודי, בכל פזורותיו, צריכה לעמוד תביעה הדדית אחת פשוטה: תביעה לערבות הדדית, מחויבות לביטחון, לחירות ולרווחה של בני העם שלי. התביעה הזאת לדאגה, לאכפתיות, מהסוג שמתקיימות רק בתוך משפחה, מוכרחה להיות חזקה יותר מכל מחלוקת. אסור שהמחלוקת הקשה בינינו והיא קשה באמת, היא קשה גם לי, תכרסם בעצם הרעיון של הערבות היהודית. יש לנו אתגר לבסס את היחסים האלה כערך שהוא מעל לוויכוח, כאקסיומה."

קראו גם:  חה"כ במכתב למבקר המדינה: בדוק התנהלות משרד התפוצות וח"כ גלעד קריב

בהתייחסו לגישה הפנים ישראלית כלפי יהדות התפוצות אמר הנשיא: "רבים מאיתנו עוד לא רואים בחיזוק היחסים בין ישראל לתפוצות עניין שהוא בשורש קיומו של העם היהודי, משימה שהיא חלק מהמחויבות של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. אם נודה על האמת, הישראלי היהודי רואה ביהודי מהתפוצות, עתודה לעליה, או אם להיות בוטה, כיס עמוק. האתגר הזה הוא לא רק האתגר של אחינו בתפוצות," המשיך הנשיא והוסיף: "הוא אתגר של הציונות החילונית, הוא אתגר של הציבור החרדי והוא אתגר של הציונות הדתית לאומית, ובתוכה הציבור החרדי לאומי ומנהיגיו."

הנשיא התייחס לסוגיית הגיור ולסוגיית הכותל ואמר: "היום נוצר מצב שכרכנו יחד שני נושאים, סוגיית הכותל וסוגיית הגיור, שלכל אחד בפני עצמו יש את הפוטנציאל להביא לקרע עמוק ביחסים. מוכרחים להפריד בין שני הנושאים הללו, בנושא הגיור קשה להעלות על הדעת כיצד אפשר יהיה להגיע להבנות בנושא. מנגד, בנושא הכותל הוחמץ כאן מתווה שגובש בהיוועצות ובאחריות של גדולי ישראל. מתווה שאין בו צורך בהכרה בדרך כלשהי בזרמים ביהדות, מתווה ששומר על רחבת הכותל כ'בית כנסת' הנוהג על פי כללי ההלכה. אני מצר על כך שתהליך שנוהל בדרכם של בית הלל, סוכל על ידי גרעין שנהג בדרך בית שמאי.

קראו גם:  נתניהו: רעייתי שרה ואני דואבים על פטירתו של צביקה פיק, מגד...

היה זה תהליך אמיץ שהשכילה הממשלה להוביל שיכול היה לחזק את העם היהודי אם היה מיושם. לאורך זמן לא נוכל להימלט מלחזור לשולחן ולהגיע באחריות ובשום שכל להבנות בנושא הכותל. האחריות למצוא פתרונות שיבטיחו את שלום הבית היהודי והישראלי, מונחת לפתחה של הממשלה, על כל מרכיביה וגווניה."

קרדיט צילום: מארק ניימן/ לע"מ

הוסיפו תגובה לכתבה

רוצים לכתוב באתר או לנהל טור?
לחצו כאן ושלחו לנו הודעה

Back to top button
דילוג לתוכן